חו"ל הוא כמעט כבר פה. ישנם כל כך הרבה דברים שאנחנו מנסים לעשות כדי להשתוות לחו"ל, הרבה מעבר למה שחשבנו.
מסעדות אירופאיות נחשבות למסעדות הטובות ביותר, החנויות מנסות להיות הכי מתקדמות והכי ארצות הברית שאפשר וקו האופנה הולך הכי רחוק לכיוון פריז, רומא, אנגליה וכן, אפילו מרוקו.
איפה ישראל הקטנה שהתגאתה בתוצרת כחול לבן? כיום אנחנו רואים יותר ויותר אופציות לרכישת מוצרים מחו"ל במחירים מאד זולים, אפילו מחירי דיוטי שמוכרים לנו ללא הפסקה בפרסומות אלו ואחרות אשר משכנעות אותנו שחו"ל, בעצם שווה ומשתלם יותר.
למה באמת? כיום אם שמתם לב ישנם מותגי כחול לבן לא רעים כלל וכלל בסופרים השונים שהם מותגים של הסופר עצמו. מגה, שופרסל, לייף סטייל ועוד שונים וטובים במחירים מאד מאד זולים, הרבה יותר זולים מכל פרסומת שמוכרים לכם בכל מקום אחר.
מסעדות גם נהיו תחרותיות מאד אחת עם השניה. המסעדות הישראליות נחשבות כיום כמסעדות פועלים ואילו המסעדות אירופאיות הן היוקרתיות. למה זה? האם מסעדות צרפתיות נחשבות יקרות יותר כי בעצם מה? עולה להן יותר לקנות באופן בסיסי את האוכל המיובא מפריז? האם לא כדאי קודם "לקנות" את הלקוחות, לבנות את המוניטין ורק אחר כך להעלות את המחירים?
אולי כדאי שנלמד דבר אחד מחו"ל, להוריד מחירים כשצריך ואז לכולנו, יהיה קל יותר.